מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות שכנים ט׳
1 לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא יָבִיא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא יַעֲשֶׂה בְּרֵכַת הַמַּיִם לִשְׁרוֹת בָּהּ בְּגָדִים לְכַבֵּס בְּצַד כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וִיסַיֵּד בְּסִיד לְכֹתֶל בּוֹר זֶה אוֹ מִקְוֵה הַמַּיִם זֶה אוֹ כֹּתֶל הָאַמָּה מִצַּד חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְלִיעוּ הַמַּיִם וְיַזִּיקוּ כֹּתֶל חֲבֵרוֹ:
2 מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּפֶת וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. וּמַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַחֲרִישָׁה וְאֶת הַגּוּמָא שֶׁמִּתְקַבֵּץ בָּהּ מֵימֵי רַגְלַיִם מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
3 מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחָיִם מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן הָרֵחָיִם הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיד אוֹתוֹ אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַהֲלֶנּוּ בְּקוֹל הָרֵחָיִם:
4 מַרְחִיקִין אֶת הַתַּנּוּר מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִקַּרְקָעִיתוֹ שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִשְּׂפָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחַם הַכֹּתֶל:
5 אֶבֶן שֶׁהַכּוֹבֵס מַכֶּה בְּגָדִים עָלֶיהָ עַד שֶׁיִּתְלַבְּנוּ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת מִכֹּתֶל שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁבְּעֵת שֶׁהַכּוֹבֵס מַכֶּה עָלֶיהָ הַמַּיִם נִתָּזִין וּמַזִּיקִין לַכֹּתֶל:
6 לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם בְּצַד כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֹתֶל לְבֵנִים. אֲבָל בְּכֹתֶל אֲבָנִים יַרְחִיק טֶפַח. וְאִם הָיוּ הָאֲבָנִים צְחִיחַ סֶלַע מַשְׁתִּין בְּצִדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה:
7 מַרְחִיקִין אֶת הַסֻּלָּם מֵהַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה בְּעֵת שֶׁמֵּנִיחַ הַסֻּלָּם וְתַעֲלֶה לַשּׁוֹבָךְ וְתֹאכַל הַגּוֹזָלוֹת:
8 וּמַרְחִיקִין אֶת הַכֹּתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה שֶׁל חֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְבַעַל הַמַּזְחֵילָה לִזְקֹף סֻלָּם וּלְתַקֵּן מַזְחֵילָה שֶׁלּוֹ הוֹאִיל וְהֶחֱזִיק בָּהּ:
9 רְאוּבֵן שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל שִׁמְעוֹן כְּמִין גַּם וּבָא רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת כֹּתֶל שֵׁנִי כְּנֶגֶד כֹּתֶל שִׁמְעוֹן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַשְּׁלֹשָׁה כְּתָלִין כְּמִין בֵּי"ת הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְעַכֵּב עָלָיו עַד שֶׁיַּרְחִיק מִכְּנֶגְדּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם בֵּין שְׁנֵי הַכְּתָלִים רָחָב כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ בּוֹ רַבִּים וְתִתְחַזֵּק הָאָרֶץ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֹתֶל גִּנָּה אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה. אֲבָל בְּעִיר יְשָׁנָה כְּבָר נִתְחַזְּקָה וּבוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בְּאֹרֶךְ כֹּתֶל שִׁמְעוֹן שֶׁבּוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ מַרְחִיק אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹנֵעַ הָרֶגֶל מִלְּהַלֵּךְ שָׁם. שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ חִזּוּק הָאָרֶץ:
10 מִי שֶׁבָּא לַחְפֹּר בּוֹר בְּסוֹף שָׂדֵהוּ לִסְמֹךְ לְמֵצַר חֲבֵרוֹ אִם שְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֵינוֹ עָשׂוּי לְבוֹרוֹת סוֹמֵךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאִם יִמָּלֵךְ חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר בּוֹר בְּצִדּוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן כֹּתֶל הַבּוֹר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עַד שֶׁיְּהֵא בֵּין חֲלַל שְׁתֵּי הַבּוֹרוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְאִם הָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַד שֶׁיַּרְחִיק מִן הַמֵּצַר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְיַחְפֹּר. וּכְשֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר יַרְחִיק גַּם הוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְיַחְפֹּר:
11 הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם לֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת תַּנּוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן לֹא יַעֲמִיד בַּעַל הָעֲלִיָּה תַּנּוּר עַד שֶׁיִּהְיוּ תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם תַּנּוּר שֶׁל נַחְתּוֹמִים הוּא צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו אַרְבָּעָה טְפָחִים וּבְכִירָה שֶׁל נַחְתּוֹמִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְחִיק הַשִּׁעוּר אִם יָצָאת הָאֵשׁ וְהִזִּיקָה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:
12 מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת תַּחַת אוֹצַר חֲבֵרוֹ לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ לֹא נַחְתּוֹם וְלֹא צַבָּע וְלֹא רֶפֶת בָּקָר וְלֹא יַכְנִיס שָׁם אַסְפַּסְתָּא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁעוֹלֶה מֵהֶם הֶבֶל חַם הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁהַחֹם מַפְסִיד פֵּרוֹת הָאוֹצָר. לְפִיכָךְ אִם הָיָה אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַחֹם מַפְסִידוֹ הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בַּחֲנוּתוֹ כָּל מְלֶאכֶת אֵשׁ שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה רֶפֶת בָּקָר מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד רֵיחַ הַיַּיִן. וְאִם הֻחְזְקָה הַחֲנוּת בַּתְּחִלָּה לְרֶפֶת אוֹ לְנַחְתּוֹם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְאַחַר כָּךְ רָצָה בַּעַל הָעֲלִיָּה לַעֲשׂוֹת עֲלִיָּתוֹ אוֹצַר אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ:
13 כִּבֵּד בַּעַל הַבַּיִת וְרִבֵּץ עֲלִיָּתוֹ אוֹ שֶׁרִבָּה בָּהּ חַלּוֹנוֹת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ אוֹצָר וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה תַּנּוּר קֹדֶם שֶׁיַּכְנִיס פֵּרוֹת לָאוֹצָר. אוֹ שֶׁהִתְחִיל לֶאֱצֹר שֻׁמְשְׁמִין אוֹ רִמּוֹנִים אוֹ תְּמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁאָצַר הַחִטִּין. אוֹ שֶׁעָשָׂה בַּעַל הַחֲנוּת מְחִילָה עַל גַּבָּהּ לְהַבְדִּיל בֵּין הַחֲנוּת וּבֵין הָאוֹצָר. בְּכָל אֵלּוּ בַּעַל הָאוֹצָר מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה תַּנּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵין בַּעַל הָאוֹצָר יָכוֹל לְהָסִיר הַתַּנּוּר בְּכָל אֵלּוּ:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳
1 לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב"ב פרק לא יחפור ריש פירקא דף י"ז:
2 ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון עד ותתחזק הארץ: כתב הראב"ד ז"ל לא מיחוור לענין הגמרא וכו': ואני אומר פירוש ר"מ ז"ל מקובל היה לו מפי רבותינו מפי הראשונים נ"ע פרק לא יחפור וגם רש"י ז"ל כך פירש והראב"ד ז"ל הלך בזה בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ויש לי לתרץ קושייתו דנהי דדוושא רבה ליכא דוושא זוטא מיהא איכא:
3 בד"א בכותל גינה או בכותל חצר וכו' וכן אם לא היה באורך כותל שמעון כו' עד חיזוק הארץ: כתב הראב"ד ז"ל סברא יפה היא עכ"ל: ואני אומר לא בא לשבח הדינים והחילוקים כי מפורשים הן במשנה ובגמרא פרק לא יחפור אלא הטעם שיבח שאמר שהכותל שהוא פחות מד' אמות א"צ חיזוק הארץ והוא אמת:
4 מי שבא לחפור בור עד כמו שנתבאר במקומו. עיקר ההלכה פרק לא יחפור דף י"ז ע"ב והביאור פי"ד דהלכות נזקי ממון:
5 מי שהיתה לו חנות עד סוף הפרק. פרק לא יחפור: